לימוד ערבית

Table of Contents

1 משאבים

1.1 ספרים

  • הספרים של יוחנן אליחי
    • מה אני פחות אוהב בספרים של אליחי
      • אני פחות מתחבר לתעתיק שם, בעיקר משום שהוא מתעקש לבטא בתעתיק את השינויים הפונטיים שקורים בין מלים (כמו מושג הסנדהי, בסנסקריט), וזוהי כבר נקודה שממנה קשה לזהות מה המלים, וזה מאד מאט את הקריאה
      • התעתיק הספציפי שאליחי משתמש בו כולל דברים שלא קיימים לא במקלדת ולא בפונטים רגילים. למשל הוא ישים את השדה מעל לאותיות, ישים את הנקודותים של התא־מרבוטה גם מעל האות ה וגם מעל לאות ת — שזה נוח בכתב, אבל סיוט בדפוס! ויש לו עוד כל מיני תוספות שאי אפשר לתמוך בהם מבלי להתאים פונט מיוחד ולתכנת תמיכה במקלדת…
      • מלכתחילה מאד התלהבתי מהטיעונים של אליחי בעד התעתיק שלו ונגד השימוש באותיות ערביות לרישום ערבית מדוברת. כיום אני מתרשם מהם הרבה פחות. החברים הערבים שלי לא מתקשים להשתמש באותיות הערביות ובתנועות הסטנדרטיות על מנת לכתוב בערבית מדוברת. ההתעסקות באלף־בית הערבי מועיל, ומאפשר לי לבנות כתב יד, להתרגל לקריאה ולכתיבה מהירים, להתרגל להקלדה, ויוצרים בסיס טוב ללימוד ערבית ספרותית בהמשך. אני בהחלט מעדיף כיום את השימוש באותיות ערביות עם ההרחבות הידועות הלקוחות מפרסית, על מנת לתמוך במלים מלועזית, בלהג העיראקי, וכו'.
    • מה אני אוהב בספרים של אליחי
      • הספרים מפורטים מאד. אליחי היה לקסיקוגרף לפני ולפנים, וכלל אינפורמציה דקדוקית, אינפורמציה על להגים מקומיים, המוני דוגמאות לשימושים של מלים ולתופעות דקדוקיות, וכמובן לוח פעלים לערבית מדוברת. המלונים של אליחי ממש לא דומים לרוב המלונים שאפשר לקנות בארץ, שהם רשימות מלים הכתובות בשתי עמודות: אחת בעברית, והשניה בשפה אחרת, ללא כל אינפורמציה דקדוקית או אחרת.
    • רשימת הספרים
      • המלון העברי־ערבי: ספר נפלא. הכריכה רכה, הדפוס קצת מיושן ופחות קריא, ואוצר המלים גם הספיק להתיישן טיפה. עדיין אי אפשר ללא הספר הזה!
      • המלון הערבי־עברי: ספר נפלא. כריכה קשה, הדפוס מודרני, הרבה יותר קריא וברור. מלון שימושי מאד.
      • החוברות לדבר ערבית: החוברות קריאות מאד. אבל אני מעדיף ספרי לימוד קצת יותר פורמאליים, כלומר לא רק עם דיאלוגים ורשימות מלים, אלא עם קצת יותר הסברים דקדוקיים.
  • המלון האטימולוגי לערבית מדוברת ולעברית מאת אברהם שטאל (כריכה קשה, שני כרכים): זה המלון השימושי ביותר שיש לי לערבית מדוברת. מפורט מאד, כולל המוני מלים ודוגמאות. כבר לא בדפוס, אבל אפשר עדיין למצוא אותו בחנויות לספרים משומשים. אין בו את כל העושר שיש במילונים של אליחי, שנותן הרבה מלים נרדפות, ובכל זאת, יש לו הוא מכסה תחומים שאליחי לא נכנס אליהם, ואוצר המלים עדכני יותר וגדול מאד.
  • הלקסיקון הלבנוני־אנגלי של רוג'ר מכלוף (Roger Makhlouf). הלקסיקון באנגלית, משתמש בתעתיק יחודי עם אותיות שאינן מופיעות באף שפה — מן אותיות שמורכבות מחלקי אותיות לטיניות. תעתיק יחודי שלא דומה לאלפבית הפונטי IPA, שלא מבוסס על צורות תעתיק מוכרות, שדורש למוד במיוחד, שלא ישרת את הלומדים בקונטקסט אחר. זו בעיה גדולה, משום שמילונים לעגה הלבנונית מעטים ודלים, ודווקא המלון הזה מכיל הרבה מלים מעניינות ששווה להכיר. מצער מאד שהכותב לא הוסיף גם את הכתיב באותיות ערביות. אם הקוראים לא יוסיפו את הכתיב בערבית ליד כל ערך, כל המלון הזה יהיה חסר ערך…

1.2 מלונים מקוונים

1.3 תרגומים אינטרלינאריים

2 הכתב הערבי

2.1 הסדר המלוני

2.2 הקלדה עיוורת

2.3 כתיבה תמה

3 ערבית מדוברת בניב של המזרח־הקרוב (ניב שָׁאמִי), عامية شامية

ערבית מדוברת של המזרח הקרוב היא אוסף של להגים המדוברים באיזור שהיסטורית נקרא בשם סוריה הגדולה, או שָׁאם (شام). האיזור כולל את לבנון, סוריה, ירדן, ישראל, הגדה המערבית, ורצועת עזה. מבחינה היסטורית, סוריה הגדולה כוללת גם את עיראק, אבל ערבית מדוברת עיראקית שונה מאד משאר הלהגים של סוריה הגדולה, וכולל השפעות רבות מפרסית ותורכית, ולכן מקובל שלא לכלול אותו בלהגים של סוריה הגדולה, אלא להתייחס אליו כלהג נפרד.

3.1 Timeline

  1. <2024-08-26 Mon>

    איך קונים ספרים בערבית?

    • בחנויות מסויימות של סטימצקי וצומת ספרים ניתן למצוא כמה מדפי ספרים בערבית… אבל מי שמגיע עם רשימות מוכנות צריך מקורות טובים יותר.
    • יש חנויות ספרים בישובים מעורבים או ערביים (חיפה, נצרת, אום אלפאחם, וכו').
    • יש חנויות ספרים מקוונות שמתמחות בספרים מכל העולם הערבי. יכול להיות מסובך לעבוד איתן, משום שרבות מהן לא תשלחנה ספרים ארצה. יש חברות ישראליות שנותנות לכם כתובת בארה"ב או באירופה, ואתם יכולים לרכוש ספרים ולשלוח אותם לכתובת שנתנו לכם… משם כבר תשלמו לחברה ישראלית להביא את הספרים ארצה. היתה לי חוויה קשה עם חברה כזו: ספרים מסוריה ומלבנון, שלקח להם חודש להגיע לארה"ב, לקח לחברה ישראלית שלושה וחצי חודשים (!) להביא ארצה, וזה בזמן שישראל מפציצה לעיתים תכופות את שדה התעופה של דמשק, ומשבשת את הקליטה של לווייני ה־GPS במזרח התיכון, על מנת שבמקום שכל הדרכים תובלנה לרומא, הן תובלנה, לפחות באפליקציות הניווט, לנמל התעופה על־שם רפיק אל־חרירי בביירות… הזמן והעלויות של חבילות ספרים באופן הזה לא הופכות את האופציה לאטרקטיבית.
    • חנויות בגדה (חברון, שכם, וכו'). אם יש לכם חברים ערבים שנוסעים לערים בגדה, אפשר לבקש שיביאו לכם. הם מביאים המוני ספרים מכל העולם הערבי, דרך ירדן. מחירי הספרים זולים מאד.
  2. <2023-09-27 Wed>

    כדי להבין את האמרה הלבנונית הבאה, צריך לעשות סדר במונחים של קבוצות דתיות שונות:

    • كتوليك: יוונים קתולים המקיימים את הריטוּס הביזנטי
    • اللّاتين: קתולים המקיימים את הריטוּס הרומי־לטיני
    • الرّوم: יוונים אורתודוקסים

    כעת ניתן להבין אמרה לבנונית מהמלון של אניס פריחה (انيس فريحة):

    إن كانِ الكْنافِة بيدْخَلْها توم، الموراني بَحُبّ الرُّوم.

    «אם [כמו ש…] הכנאפה נכנס לתוכה שום, [ככה] המרונים אוהבים את היוונים־אורתודוקסים.»

    אמרה לבנונית שמדגישה לא רק את השנאה שבין פלגים שונים, אלא גם את הבלגן בטרמינולוגיה הדתית שם.

  3. <2023-09-25 Mon>

    שברתי את הראש מדוע המלה حامل, שפירושה "אשה בהריון" היא מלה זכרית ומקבלת שמות תואר בזכר. חיטטתי במלונים עד שקלטתי שזו גם המלה ל־"נשא", במובן של נשא של מחלה… ולכן כותבים حامل جديد ולא حامل جديدة

  4. <2023-09-23 Sat>

    ממשיך ללמוד כרטיסים. לא הוספתי חדשים, אבל שיניתי את אופן הלימוד שלי: כעת כל פעם ש־"הצד השני" של הכרטיס הוא בערבית, אני רושם את המלה באותיות ערביות ומשווה. זו עבודה רבה יותר אבל יש לה יתרונות חשובים:

    • דוברי עברית למדו באופן מכוון שלא להבחין בהבדלים בין ט ל־ת, בין א ל־ע, בין כּ ל־ק, וכו'. בערבית, ההבדלים האלה אינם הבדלים של מוצא (כמו אשכנזים לעומת מזרחים) או הבדלים של סגנון או הגייה, אלא ההבדלים האלו מבחינים בין מלים שונות לחלוטין. حارة (שכונה) אינה حارّة (חריפה) או خرا (חרא). דובר ילידי של עברית חייב ללמד את אוזנו ולשונו להבחין בין הצלילים השונים ולהפיק את הצלילים הנכונים ביחס למה שהוא רוצה לומר.
    • אני מתאמן הרבה יותר בכתיבה בערבית:
      • זה עוזר לי להשתלם בכתיבה תמה ולשפר את כתב היד שלי
      • זה עוזר לי לשפר את מהירות הכתיבה
      • זה נותן לי בסיס טוב יותר לקריאה ולכתיבה של ערבית ספרותית בעתיד
    • במקביל אני הוגה את המלה/ביטוי/משפט בקול רם. זה עוזר לי לזכור את הכתיב הנכון, להבדיל בין אותיות שהגייתן דומה, לא להוסיף ולא לגרוע תנועות ארוכות, לזכור את השדה בכתיבה ובהגייה, לזכור מתי נון־סופית היא תַּנְוִין (تَنوِين), וכו'

    סיימתי לכתוב את התמיכה במקלדת ערבית סטנדרטית+ באימקס. המשמעות של סטנדרטית+ היא שהאותיות תואמות למקומן במקלדת הערבית הסטנדרטית, אבל התַּשְׁכִּיל (تَشْكِيل) ממשיך לפי השיטה שפיתחתי עבור ניקוד בעברית ובערבית. ככה אני אקליד מהר יותר במקלדת ערבית מקובלת (בטלפון ובמחשבים שונים), אבל הניקוד, שממילא כמעט שלא נזקקים לו, יהיה במקומות הגיוניים יותר. היתרון הוא שהמקלדת שלי מנגישה את כל תווי היוניקוד הערבי, כולל התווים המיוחדים הנדרשים להקלדה של הקוראן, ושאינם מצויים במקלדת הערבית הסטנדרטית: ﴿١٧٩ وَلَا تَحْسَبَنَّ الَّذِيْنَ قُتِلُوْا فِى سَبِيْلِ ﷲِ اَمْوَاتًاؕ بَلْ اَحْيَآءٌ عِنْدَ رَبِّهِمْ يُرْزَقُوْنَۙ

  5. <2023-09-21 Thu>

    הכרטסת שלי כוללת 4261 כרטיסים. הוספתי 230+ כרטיסים מאז תחילת החודש. זה קצת מאכזב. קיוויתי שאוכל להוסיף מעל לאלף כרטיסים חדשים, ולא קרה. אני צריך להגביר את הקצב לפני תחילת הסמסטר.

    יצרתי מקלדת וירטואלית לערבית עבור העורך שלי, אימקס. אני מאד אוהב את המקלדת הזאת משום שהיא מבוססת על מקלדת ה־Sholes, QWERTY הסטנדרטית לאנגלית, שאני כבר מכיר היטב. היא תומכת היטב בניקוד, כולל בדברים "אקזוטיים" יותר כמו סימני ההפסקות בקריאה בקוראן, הארכת אותיות תוך שימוש ב־تَطْويـــــــل, וכו', והרחבות של האלף־בית הערבי (پ، ڤ، گ), ומנגישה סימנים מיוניקוד ערבי שבדרך כלל אינם נתמכים על ידי המקלדת הסטנדרטית, ולמרות כל זה, קל לכתוב בה מהר ומדוייק. הבעיה היא שהמקלדת הזאת לא נתמכת לא על ידי הטלפון שלי ולא על ידי הלפטופ עצמו, אלא קיימת אך ורק מתוך אימקס, כך שכשאני עובד על הלפטופ, התרגלתי לעשות העתק־הדבק לוואצאפ או לאתרים שונים או ב־shell. אז כעת אני מקליד בשתי מקלדות ערביות שונות: הסטנדרטית [יחסית] שקיימת בלינוקס ובאנדרואיד, וזו שאני פיתחתי, שהיא נוחה מאד, שיש לה עקומת־למידה קטנה מאד ושקל להקליד בה מהר, אבל שזמינה רק באימקס… ובגלל שאני מקליד בשתי מקלדות, קשה לי לפתח מהירות ולצמצם טעויות… ולכן בצער רב אני מתחיל לרדת מהמקלדת המדהימה שפיתחתי, ומאמץ [בקור?] את המקלדת הסטנדרטית בערבית.

    למדתי להקליד את התנועות הקצרות (ניקוד, حَرَكات) במקלדת הערבית הסטנדרטית.

4 ערבית ספרותית, MSA, فصحة

Author: Mayer Goldberg (מֵאִיר גּוֹלְדְּבֵּרְג)

Created: 2024-08-26 Mon 21:02

Validate